הרפס גניטלי
מה זה?
וירוס ההרפס הוא מאוד מדבק, אך רבים מהנושאים.ות אותו כלל לא מודעים לקיומו ואינם מפתחים תסמינים. למרות זאת, הוירוס נותר בגוף לאחר ההידבקות לכל החיים, ומתפרץ מדי פעם. התפרצות של הוירוס מתבטאת בשלפוחיות ובכיבים, לרוב קטנים בגודלם, מגרדים וכואבים. מקומות ההדבקה הנפוצים של הוירוס הם השפתיים ואיברי המין, אך הוא יכול להופיע גם במקומות נוספים בעור או ובריריות הגוף.
לרוב הרפס מהווה מטרד לאנשים מבוגרים אך היא אינה מחלה מסוכנת. במקרים נדירים יתכנו סיבוכים, כגון דלקת קרום המוח או פגיעה בעצבים של שלפוחית השתן. כמו כן המחלה יכולה להיות מחלה קטלנית וקשה לתינוקות שנדבקים בלידה או לאחריה בברית מילה או באמצעות נשיקות בזמן התפרצות של הוירוס.
דרכי הדבקה
הוירוס מועבר במגע עורי עם השלפוחית שנוצרת כאשר הוירוס מתעורר, לכן הוא לרוב מועבר ביחסי מין וגינאליים, אנאליים או אוראליים. עם זאת, לעיתים הוירוס יכול להתעורר גם מבלי שיופיעו תסמינים גלויים לעין ולהיות מופרש דרך נוזלי איברי המין ודרך הרוק.
דרכי מניעה
לא ניתן להימנע באופן מוחלט מהידבקות בHSV, אך ישנם שני דברים שניתן לעשות כדי לצמצם את הסיכוי להדבקה:
* אם את.ה סובל מהתפרצות פעילה של הרפס, הימנע.י ממגע מיני עד להיעלמות השלפוחיות.
עם זאת, יש לזכור שניתן להידבק גם בהיעדר תסמינים שכן לא כל התפרצות מלווה בהופעת כיבים ושלפוחיות.
* קונדום- שימוש בקונדום יכול לסייע במניעת הדבקה ב-HSV בייחוד בריריות, שהופעת שלפוחיות בהן יכולה להיות מאוד כואבת. למרות זאת,הוא אינו מבטיח מניעה מוחלטת מכיוון שיכולים להיות נגעים הנמצאים מחוץ לאזור כיסוי הקונדום.
אבחון ותסמינים
האבחון מתבצע על ידי בדיקה ויזואלית של רופא.ה במידה שישנה התפרצות של הוירוס. לאחר ההתפרצות הראשונה, יותר קל לזהות לבד התפרצויות נוספות. לרוב, ההתפרצויות הראשונות הן קשות יותר, אך עם הזמן הן נהיות פחות חמורות ויותר קלות לזיהוי.
בנוסף, הרופא.ה המטפל. יכולה להפנות לבדיקת מטוש מהשלפוחית כדי לבדוק נוכחות של וירוס ההרפס. לעיתים ישנם סימנים מקדימים להתפרצות הוירוס, ביניהם תחושת עקצוץ או גירוי באזור המודבק שיכולים לסייע לזיהוי מקדים ולמתן טיפול תרופתי מוקדם קשה לצפות מראש מתי תהיה התפרצות נוספת, אך פקטורים שונים כגון סטרס ושינויי מזג אוויר יכולים להוות טריגר להתפרצות.
טיפול
הטיפול הוא טיפול תרופתי הניתן בכדורים במידה ומופיעים תסמינים. על מנת שהטיפול יצליח, יש להתחיל אותו מוקדם ככל שניתן ביחס לתחילת הופעת התסמינים, לפעמים אף לפני כשמופיעה תחושת עקצוץ, ועדיף שלא יאוחר מ־72 שעות לאחר התחלתם. בנוסף, ישנו טיפול מקומי הניתן בצורת משחה עם מרשם להקלת הגרד והכאבים. כמו כן, קיימים תכשירים ללא מרשם שניתן לרכוש ויכולים להקל על התסמינים.
במידה ויש חזרתיות גבוהה של התפרצות הוירוס, ניתן להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי טיפול תרופתי מניעתי על בסיס קבוע.
בעת התפרצות חשוב לשמור על היגיינה מירבית על מנת למנוע הדבקה מאיזור אחד של הגוף לאיזור אחר.